» בית » מי אני

מי אני

שמי נעמי לאלזר, אני בעלת תואר שני בחינוך, תוכניות לימודים ומולטימדיה.
במהלך 30 שנה לימדתי במערכת החינוך הפורמאלית, לעיתים קרובות פגשתי ילדים עם קשיים שונים בקריאה.
ילדים בעלי יכולות גבוהות יותר או פחות. הבנתי כי משהו גורם להם לקושי בקריאה כתיבה ו/או חשבון. נהגתי לשאול אותם מה הם רואים על הדף כשהם קוראים, האם מתקיימת התרחשות על הדף, האם קורה משהו לאותיות, לשורות? הילדים ידעו להסביר ולספר מה קורה על הדף בזמן קריאה. לצערי הרב, באותן שנים לא ידעתי מה לעשות עם המידע שהיה בידי. ידי כשלו מלעזור לאותם ילדים מתוסכלים אשר הדימוי העצמי שלהם נפגע קשות ותחושת הכישלון ליוותה את דרכם. ידעתי שהם יודעים לקרוא, ומשהו מאד לא ברור לי, מונע מהם את הפעולה שלכאורה נראית כל כך "פשוטה".

לפני כ- 10 שנים הקמתי ואני מנהלת את מרכז "לעוף רחוק" המרכז לשיפור כישורים. במרכז משולבות מגוון של שיטות וגישות בהן התמחיתי לאורך השנים. שיטות וגישות הנותנות מענה בכל שלב בו אנו נמצאים – מרכז "לעוף רחוק" הוא בית.
במהלך חיפושיי אחר שיטות משנות חיים, הגעתי גם אל שיטת אירלן, אשר נתנה לי מענה לשאלות שליוו שלי. שיטת אירלן בעיני "מצילת חיים".

כשאני רואה ילד/ה או אדם בוגר מגיעים לאבחון עם מגוון של קשיים ויוצאים נינוחים כשהם יודעים שנמצא הפתרון, אני יודעת שהם יתקדמו ויעופו רחוק.
מרכז "לעוף רחוק" הוקם מתוך רצון עז לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את הדרך בעולם מתוך שאיפה להגשמה עצמית, שיטת אירלן מאפשרת אף היא את ההגשמה העצמית והגשמת חלומות.

אשמח לעמוד לעזרתכם בכל שאלה או עניין.

אני שמחה לשתף ולחלוק אתכם, את מגוון החוויות ומנעד הרגשות שעברו עליי במסע המרתק שלי לקליפורניה לקורס הכשרת מאבחני אירלן.

יום 1

אם הפוסט הזה יראה לכם מבולבל, אז הוא באמת יהיה כזה, כי אני ממש מבולבלת, רגשותיי עולים על גדותיהם…לא מאמינה שהיום הזה אכן הגיע… מה קורה פה… אמצע הלילה ואני בשדה התעופה… בדרכי לארה"ב.
זהו… אני טסה ללונג ביץ, קליפורניה. לגמרי לבד, עם עצמי, פעם ראשונה בחיי… תמיד טסתי עם… איזו התרגשות, קשה לי להכיל את מה שאני מרגישה…
טסה לארה"ב לקורס, ללמוד…השפה היחידה שאשמע – אנגלית…כל הקורס באנגלית…הימור רציני.
כל ההכשרה עבור שתיים: אני וראשל מטיוואן, שכבר יצרה מזמן קשר טלפוני ודרך המייל ואנחנו כבר חברות. כשציינתי בפניה שהאנגלית שלי לא שוטפת כמו שלה, היא כתבה אין בעיה אני מדברת שוטף גם סינית וגם יפנית – איזה מזל ממש נרגעתי עכשיו נוכל לתקשר בקלות…. זכיתי בחברה חדשה.
מה עבר לי בראש כשאמרתי את המשפט: אני רוצה ללמוד התאמת משקפי אירלן. אני רוצה…אני רוצה…
שנים רבות בכל פעם שאני אומרת: "אני רוצה…." הדברים מתגשמים ומגיעים אל חיי בקצב שהיקום מחליט מה טוב עבורי, היקום הזה פועל לטובתי בכל רגע ורגע….מה כל היקום מתגייס להגשים את בקשותיי?
יש לי תחושה שמתקיימת מעת לעת התכנסות של מעלה לדון בשאלה איך מגשימים לנעמי את בקשותיה? מה קודם? מה אחר כך? מתי הזמן הנכון? אי אפשר הכל יחד! רגע, חכי, תני זמן להגשים עבורך… זה לוקח זמן… חלום רודף חלום… ואני עונה: זאת הבעיה שלכם, התפקיד שלי לחלום, התפקיד שלכם להגשים. נקודה
כל הכבוד ליקום הזה ולבעלי שהולך איתי יד ביד לאורך כל הדרך… אני חולמת …. ומשחררת…. והם לוקחים אחריות להמשך.
אם מישהו היה אומר לי לפני 10 שנים, שזהו הצעד שאעשה – הייתי מפנה אותם מהר מאד לבדיקה מקיפה, אולי יש פה מקרה של חוסר איזון מחשבתי קשה….
אני בדרכי ללימודים בלונג ביץ'.
פתחו את השערים אני מגיעה, התכוננו להבין כל מילה שאני אומרת, אין לכם ברירה, זאת האנגלית שתשמעו למשך 18 הימים הקרובים….יפנית וסינית לא ממש זורם לי….

יום 2

היום החל הקורס – התאמת עדשות אירלן לאנשים הסובלים מקשיים בעיבוד חזותי.

הלימודים החלו בשעה 10:30 בבוקר בדיוק ונמשכו עד השעה 18, עם הפסקה אחת של חצי שעה, בכל זאת, צריך משהו לאכול, להתאוורר.
מאד אינטנסיבי, אין בזבוזי זמן, הכול מתקתק. המון מידע מעניין במיוחד. קיבלנו מזוודה עם עדשות צבעוניות. הרגשתי כמו ילדה המקבלת מתנה לה ציפתה זמן רב – התרגשות באוויר.

אתם בארץ ישנים, חולמים חלומות פז, אני מקווה, אני מתארגנת, להמשך הלמידה והכנת השיעורים שניתנו, הכנות למחר.
מחר בבוקר המשך הלמידה ובמהלך היום נתחיל להתאמן בביצוע אבחונים באופן מעשי.

לילה טוב וחלומות מצוינים – אני הולכת להמשיך ללמוד.

יום 3

ממשיכה לשתף אתכם במסע שלי…
הלימודים מתחילים כל כך מוקדם ונמשכים עד השעה 18 אחר הצהריים, לא מבזבזים רגע לכלום, אין זמן, בצהריים 40 דקות בדיוק לאכול, לשתות וסידורים אישיים… וזהו מתיישבים שוב… ובלילה קורסים לתוך שינה… ע…מ…ו….ק…ה – כנראה שהפתרון לשינה טובה מתחיל ביום עמוס התרגשויות… מה אתם אומרים?
……. זהו ישנתי מספיק ??? לא יודעת… התעוררתי בשעה 4 בבוקר להמשיך לקרוא את החומרים שקיבלתי. צריכה להיות מוכנה לכל מה שיתרחש – כיוון שהיום בבוקר יום נפלא, אשתתף באבחון ראשון, כולו באנגלית.
המאובחנת הבוקר אישה בת 47, אם ל – 5 ילדים, בחינוך ביתי, יהיה מרתק להשתתף בתהליך האבחון להתאמת משקפי אירלן, מעניין איזה צבע או צירוף של צבעים יתקבל – כל כך הרבה צבעים ואפשרויות של שילובים שונים ומגוונים.

יוצאת לדרך… עוד כמה רגעים……… חזרתי לפנות ערב, עייפה ומרוצה עד מאד
…. האבחון היה מדהים, אישה מקסימה מתקשה לקרוא, לכן מוותרת. מתקשה לצאת החוצה אל אור היום, הוא מכאיב לה מאד לעיניים, אחרי נהיגה של שעה כשהיגיעה לאבחון העיניים בערו – גם עם משקפי שמש.
האבחון ערך כשעתיים, גם בתוך חדר האבחונים וגם בחוץ – הגברת המקסימה ידעה על תהליך ההכשרה שלנו – והייתה מאד סבלנית ומשתפת פעולה עם המאבחנות החדשות. הותאמו לה משקפיים הן למהלך היום כשהיא בבית והן ליציאות מהבית – שם היא צריכה הגנה נוספת – משקפי שמש – לא הפתרון המתאים.
בשבוע הבא הבת שלה בת ה- 11 תגיע לאבחון.
הכל כאן כל כך מרתק ומעניין – יש פתרונות מתאימים.
לאחר שראיתי את כל העבודה הנהדרת שנעשית בתחום על ידי אירלן והצוות במקום – אני המומה מהדרך שהיא עשתה – על הגילויים יוצאי הדופן ועל הבשורה לעולם.
חשוב להפיץ את הבשורה ולאפשר לכל כך הרבה אנשים הסובלים מתופעות מתסכלות למצוא את המרפא והשקט הפנימי.

יום 4

זהו, היום זה ממש מתחיל, היום אני מאבחנת נער בן 12. אתמול אבא שלו היה ואובחן – מורה למקצועות רבי מלל בתיכון – יודע לקרוא מצוין – יחד עם זאת התופעות קשות לו במיוחד:
מתקשה לקרוא לאורך זמן, האותיות קופצות מהדף, הכל מתערבל, הוא מתעייף עד שנרדם, כשהתלמידים שלו עומדים מול הכיתה ומציגים את הפרוייקט שלהם הוא מקשיב בעיניים עצומות אחרת איננו יכול להתרכז בגלל תאורת הפלורסנט בכיתה.
תוך שעתיים הותאמו לו משקפי אירלן והוא היה מאד מרוצה, לפתע פתאום האותיות הפסיקו לרקוד, האור לא הפריע לו – גם באור השמש.
מצפה לראות מה תהיינה התוצאות של אבחון הבן היום.
ולסיום, אתמול הגיעו למרכז אירלן – 5 בני משפחה אחת, כולם מרכיבים משקפי אירלן. הם הגיעו לאחר שנה של הרכבת המשקפיים לבדוק אם צריך התאמות נוספות – משפחה מאושרת עכשיו.

יום 5
עבודת קודש נעשית במרכז אירלן בקליפורניה, שני מאבחנים המתמחים באבחון חיילי מרינס.
כאלו שנפצעו באירועים שונים, בשבוע הבא אשתתף באבחונים של חיילי מרינס, יהיה מעניין
ביותר.
כל יום כאן מרתק יותר מהיום הקודם, מתחילים מוקדם בבוקר, אין הפסקות מלבד הפסקה אחת קצרה לאכול משהו בצהריים, אני לא מרגישה איך הזמן טס ונעלם לו – כמה למידה, כמה עוד נשאר ללמוד – יש עוד שבוע אחד לסיום ההכשרה, מנצלים כל רגע.
גב. הלן אירלן נתנה לנו הערב את מספר הטלפון שלה בבית, לכל עניין שנצטרך, להתייעץ, לשאול בסוף השבוע, אם צריכות עזרה – תודה על הכל.
מצפה לשבוע הבא בכיליון עיניים.

יום 6

הידעתם?
אחד הדברים המדהימים שגיליתי במהלך הקורס שלי, שה – UV אותו מוסיפים לנו למשקפיים איננו מתאים לכל אחד.
יש אנשים שה – UV דווקא גורם להם לתופעות של כאבי ראש, כאבי עיניים, משבש את הראייה עצמה ועוד.
אתמול הגיעה גברת לאבחון התאמת משקפי אירלן, וה – UV היה לה מאד מאד לא נוח, דחתה מידית את העדשה, כך שבהזמנת המשקפיים המתאימות שלה ה – UV לא יתווסף.
אל תוסיפו את ה – UV באופן אוטומטי למשקפיים – תבדקו.
מתברר שאת ה – UV מוסיפים גם לעדשות בניתוחי קטרקט, אותם אנשים שהתוספת איננה מתאימה להם סובלים לאחר מכן מאד ולא יודעים למה.
עכשיו אני יודעת וגם אתם.

יום 7

סופ"ש הגיע, בין עבודת תרגום אחת לבאה אחריה – צריך להספיק לתרגם את כל השאלונים והטפסים.
החלטתי לצאת להכיר את ה – DOWM TOWM , איזה כייף. ביקרתי באקווריום של לונג ביץ' ובקווין מרי ספינה מהממת, כיום היא עוגנת בנמל של לונג ביץ' ומשמשת כמלון די יקר ויוקרתי. עליתי על הסיפון העליון, רוח קלילה נעימה ואני לבד למעלה, יושבת וצופה אל האופק ומדמיינת שאני על הטיטניק. בתערוכה התגלה לעיני מחזה יוצא דופן, כלי אוכל עם כיתוב בעברית – איך הם הגיעו לשם אין לי מושג.
התכוונתי להצטרף לסיור מודרך להבנת ההיסטוריה, ואז פגשתי בחורה מהממת בת 27 שעובדת על הספינה. היא פנתה אלי ושאלה היכן אני גרה, כששמעה שאני מישראל – זהו התיישבנו לדבר.
הסיור חלף עבר והזמן שביליתי בחברתה היה עדיף ומהנה.
אני חוזרת לשבוע נוסף של הכשרה במרכז אירלן, והשבוע עמוס במיוחד: צפייה באבחונים שונים, למידה ולמידה ועוד למידה כך שלא נפספס משהו, אבחונים לחיילי מרינס. והזמן קצר, אני מרגישה שאני צריכה עוד זמן לעבור על יותר נושאים נוספים, רוצה להישאר עוד ולהיות חלק מהדבר הנפלא הזה לשמוע עוד סיפורי הצלחה, ורוצה כבר לחזור ולהציע את האבחונים המופלאים הללו – פתרון מופלא ויקר ערך.
כל יום ויום אני שואלת את עצמי, איך יכולה הייתה אירלן לחשוב על כל הדבר המהמם הזה. על הקמת מפעל חיים כל כך חשוב. על הצלת חיים של אנשים שסבלו שנים מאורות בוהקים והעדיפו להיות בחשיכה.
אחד הסיפורים המרתקים; בחור אשר כל חייו ברח מהכיתה – לא יכול היה לשבת וללמוד. בהמשך הגיע לחיי פשע ולכלא. על מנת להיות במקום חשוך הסתבך לעיתים קרובות בתקריות, כך שהוכנס לצינוק – שם מצא את השקט ורווח לו.
כשהשתחרר הגיע למרכז אירלן והותאמו לו משקפיים עם עדשות מתאימות – העולם נרגע עבורו מיידית.

יום 8

המוח מבין את כל השפות
לפני מספר ימים הגיעה גברת מקסימה לאבחון להתאמת משקפי אירלן. לא אני היית המאבחנת שלה, אלא חברתי ראשל. כמובן שבחדר נכחה מאבחנת מוסמכת עם 21 שנות וותק בהתאמת משקפי אירלן. האבחון התקדם והגענו לדיון האם שתי עדשות או שלוש עדשות היה הבדל דק, לא מספיק מוחלט עבור המאובחנת. לאחר דיונים, בדיקות, הערכות משותפות, שאלתי את המדריכה שלנו אם היא מסכימה שאערוך בדיקת שריר לבדיקת העניין (ידעתי שהיא מכירה מהי בדיקת שריר – כך שידעתי שאולי לא תהיה התנגדות), ביקשתי רשות גם מהמאובחנת שזרמה איתי.
ערכתי בדיקת שריר, כמובן בעברית – למה לסבך את העניינים? והפור נפל – שתי עדשות.
המאובחנת שאלה? אבל לא הבנתי מה שאלת אני לא מבינה עברית….
זה בסדר עניתי לה המוח מבין את כל השפות….. בסופו של עניין מוח אחד סוגר כל פינה.
כולנו יצאנו מרוצים.

יום 9

הבוקר היה מרגש במיוחד. אבחון חייל מארינס בן 27, שירת באפגניסטאן ונפצע. מאז כאבי הראש, המיגרנות, מצבי הרוח קשים במיוחד.
לחדר נכנס בחור מדהים עם משקפי שמש, מלווה בכלב אשר אולף לצורך ליווי אנשים במצבו. כשנכנס לחדר כואב מכאבי הראש, המלווים אותו יום ולילה לא מאפשרים לישון כפי שצריך ובמהלך היום בוודאי שאיננו יכול לתפקד היטב. רוב הזמן החושך משמש לו בן לוויה.
הרגישות הרבה שבה התקדם האבחון היה מרגש עבורי במיוחד. שלב ראשון בחינת השקפים המתאימים – לא מורידים את משקפי השמש, מניחים מגבת שחורה על הראש ולהגנת העיניים ואת השקפים מניחים על בד שחור, החדר חשוך ברובו ורק מעט מאד אור חודר דרך תריס הרפרפה.
בשלב שני הותאמו עדשות אירלן בתהליך ארוך של כ- 3 שעות, בסבלנות רבה, בעדינות ובהתחשבות עד אין קץ. בשלבים הראשונים מתאימים את העדשות כשמשקפי השמש עדיין מונחים על עיניו, ובעיניים עצומות, הגב מופנה אל החלון ועליו תריס רפרפה ווילון שחור. שלב אחר שלב בוחנים את האפשרויות השונות, אט אט פותחים את הווילון, מעט את התריס עד לפתיחתו לחלוטין – והכל טוב.
לבסוף נמצא שילוב הצבעים המתאימה: שילוב אחד עבור הבית ושילוב שני עבור החוץ.
לראשונה יכול היה להסיר את משקפי השמש ולהניח להם, הוא הרגיש מוגן. לפתע, לראשונה החיוך נפרש על פניו, חיוך רחב, הוא מתרווח על הכיסא, נינוח ואומר: "קול" – מילה יחידה שאומרת הכל.
ואני יושבת לצד המאבחן לעיתים משתתפת במציאת עדשות מתאימות, יוצאת איתם החוצה אל השמש במרומי השמים בצהרי היום. והרגעים הללו מחזירים אותי הביתה, אל ישראל – והדמעות זולגות להן לאיטן – חושבת על החיילים שלנו.
גם ברגעים אלו, ערב אני בחדר המלון כותבת שורות אלו והדמעות ממשיכות להן לאיטן ומוצאות את דרכן החוצה – האם התרגשות? עצב? לא יודעת להגדיר. מה שכן, יש פתרונות וזה מה שחשוב – עבודה כל כך חשובה נעשית כאן יום אחר יום, שעה אחר שעה.

יום 10

זהו. מוכנה ליציאה. תיק על הגב. קלסרים עם חומרי לימוד. ותיק עם כל העדשות. למה חולצה שחורה- לאבחונים רק שחור. זאת האופנה החדשה. עוד שלושה ימים והמרתון כאן מסתיים.

יום 11

תודה להלן ולבוב אירלן על ההזמנה לערב מקסים במסעדה מדהימה בלונג ביץ'. תודה על האירוח המעולה. תודה שנכנסתם לחיי ואפשרתם לי הצצה אל תוך מפעל חייכם.

מוקירה ומעריכה מכל הלב.

יום 12

אז זהו… המסע הזה הסתיים בשלב הזה… עברתי תקופה מרתקת, כל יום משהו חדש, בלתי צפוי. כל יום התנסות חדשה, אחרת מרתקת יותר מהיום שקדם לו.
רוצה להודות מקרב לב לכל צוות מרכז אירלן, לונג ביץ' על ההתייחסות הרצינית – כל רגע נוצל עד תום, הרצון העז של כל אחד ואחת מכם, שנצא נשכרים מהשבועיים המופלאים הללו. עשיתם רבות עבורי ועבור שותפתי למסע זה. הייתם לצידנו בכל רגע, דאגתם לנוחות עד כמה שאפשרי כדי לפנות אותנו ללמידה איכותית.
למדתי רבות מכל אחד ואחת מכם, צורת החשיבה שלי עברה שינוי במהלך השבועיים הללו, הבנתי דברים באופנים שונים, גרמתם לי לחשוב יום ולילה ולקום בכל בוקר בחדוות עשייה – המוח שלי עבד בלילות ועם שחר קמתי עם תובנות חדשות, התרגשויות אין קץ, על מהלכים אותם אני רוצה לבצע בעבודתי בהמשך הדרך.
תודה לכל מי שחיזק אותי בדרכי והאמין בי, תודה לכל מי שעומד יום יום לצידי ומעניק לי את האפשרות והכוחות להמשיך ולהעצים את מפעל חיי שלמענו נועדתי: מרכז "לעוף רחוק" – המרכז לשיפור כישורים בעירנו באר שבע, עם חזרתי לארץ יתווסף תחום התאמת משקפי אירלן: מרכז אירלן באר שבע לשירותכם.
אני יוצאת לסן פרנסיסקו למספר ימים למנוחה ואיסוף כוחות להמשך מסע חיי- מודה יום יום לאל שהפגיש אותי עם הייעוד שלי ההולך ומתפתח מיום ליום.

אשמח לקבל פרטים נוספים